טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית מעוררת סערה בענף האדריכלות, והתחרות על הדפסת הבית הראשון בעיצומה

בשנים האחרונות הפכה ההדפסה התלת-ממדית למילה החמה בתחומי התעשייה, המדע והעיצוב, ומילאה את דמיונם של רבים בחזיונות על עולם משוחרר מתלות בפסי ייצור, שבו יכול כל אדם עם גישה לאינטרנט ומדפסת תלת ממדית להדפיס לעצמו כל פריט שיחפוץ בו: החל מצעצועים וכלי עבודה וכלה באביזרי אופנה. תהליך הייצור המהפכני, שבמהלכו מתווספות שכבות דקות של חומר זו על גבי זו ליצירת אובייקט תלת-ממדי, מאפשר קבלה של מוצר מוגמר בשלמותו, ללא כל צורך בפס ייצור או הרכבה.

עד היום, שימשה טכנולוגיה זו בעיקר ליצירה מהירה של מודלים ואבות טיפוס, אך עם הופעתן של מדפסות גדולות יותר ויותר, חופש היצירה הולך ומתרחב, ומתכננים פורצי דרך כבר החלו לנצל את האפשרויות החדשות. בחוד החנית עומד שדה האדריכלות, שבו מתחרים ביניהם בימים אלו כמה משרדים על בניית הבית הראשון בעזרת הדפסה תלת-ממדית.

ראשון על קו הזינוק היה המשרד ההולנדי Universe Architecture, שחשף בתחילת השנה את תכנית שאפתנית לבניית בניין דו-קומתי על ידי הדפסה תלת ממדית בבטון. צורתו של הבניין המתוכנן מעגלית, ושואבת השראה מסמל האינסוף. ההדפסה תעשה בעזרת מדפסת D-Shape ענקית, שמסוגלת להפיק מקטעים בגדלים של עד 6X9 מטרים, בעזרת תערובת של חול וחומר קושר.

משרדים אחרים הצטרפו במהרה למערכה, ביניהם המשרד הבריטי Softkill Design, שמתכנן הקמת בניין חד-קומתי בעל מבנה סיבי. חלקי המבנה יודפסו בנפרד מפלסטיק במפעל, ויחוברו באתר. פרויקט מעניין נוסף שייך לצוות מחקר מאוניברסיטת M.I.T האמריקאית, העובד על הדפסת ביתן בעזרת זרוע רובוטית המחקה את אופן פעולתה של תולעת משי בזמן בניית הגולם.

ניסיונות אלו להדפיס לראשונה אובייקטים בעלי כושר העמידה המבני והסביבתי של בתים אמנם מעוררים ספקנות מסוימת, אך ברור שגם אם התוצאות לא יענו על הציפיות, השפעותיה של ההדפסה התלת-ממדית צפויות לשנות את כל מה שידענו עד היום על מלאכת התכנון.