דילוג לתוכן המרכזי
בקריאה דניאל גרבר: חפץ מעבר
לכל המאמרים
הבא
הקודם

דניאל גרבר: חפץ מעבר

09/09/2019
3 דקות קריאה

בפרויקט הגמר שלו במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, דניאל גרבר פיתח דרך חדשה לעבודה עם משטחי אבן קיסר, בהשראת ההיסטוריה של סביבת מפעל החברה בשדות ים

צילום: יוסי רות

המחשבות הראשוניות אודות פרויקט הגמר של דניאל גרבר, שהוצג בתערוכת הבוגרים של המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל בקיץ האחרון, החלו במהלך חילופי סטודנטים בבולצאנו איטליה, בשנה השלישית ללימודים. שם נחשף גרבר לקשר ההדוק בין התרבות המקומית והתעשייה המקומית, וכיצד אלו מעצבות זו את זו. ״תעשייה ותרבות מקומיות מעצבות זו את זו״, הוא אומר. ״בתקופה הנוכחית מקומות הייצור של העולם מתרכזים באזור מצומצם, דבר שמטשטש את המגוון והייחודיות של תרבויות שונות״

עם חזרתו ארצה הוא החל לחפש מקומות שבהם אפשר לראות קשר זה, כמו שמתקיים לדוגמה באופנה של אתא בשנותיה הראשונות של המדינה או בכסא ״כתר פלסטיק״, שמופיע בשלל אירועים בחיינו כמו לוויה, חתונה, שבעה ועוד. לאחר ניסיונות למצוא חברה תעשייתית שדרכה יביא לידי ביטוי חיבור לתרבות המקומית, הוא פנה לאבן קיסר.

צילום: שחר קדם

״מרגע ההבנה שאבן קיסר היא התעשייה שאיתה אני הולך לעבוד, גיבשתי לעצמי תוכנית פעולה. החלטתי שהעבודה תתנהל בשני מישורי מחקר. האחד, מחקר חומרי שיתבצע במפעל החברה בקיבוץ שדות ים, שם אערוך ניסיונות חומריים ואנסה למצוא דרכים חדשות לעבוד עם חומר הגלם. השני, מחקר היסטורי אודות המרחב הגיאוגרפי והתרבותי של סביבת המפעל״.

המפעל של אבן קיסר ממוקם בסמוך לנמל קיסריה, ששימש כמרכז סחר במשך אלפי שנים. מתוך רצון לקשור יחד תעשייה ותרבות מקומית גרבר החליט לעצב ממשטחי הקוורץ ״קנקני אגירה״, הד לקנקני האגירה הקדומים ששימשו לשינוע הסחורות בדרך הים, בעוד שהחדשים שהוא מעצב הם עצמם ״הסחורה״.

צילום – דניאל גרבר

״ניסיתי למצוא נקודה שבה המחקר החומרי והמחקר ההיסטורי יפגשו בצורה אינהרנטית. במהלך תהליך העבודה על הפרויקט נתתי לשני המישורים להוביל אותי, ולתת לתוצר הסופי לנבוע מתוך המפגש ביניהם. היה לי חשוב שהתוצר הסופי יהיה בעל נראות חדשה, ושהטכניקה שבה הוא נעשה תתבסס על הטכנולוגיה הקיימת במפעל, אך תציע דרך חדשה לעבודה עם החומר״.

תהליך העבודה על הפרויקט, בהנחיית פרופ׳ חנן דה לנגה, היה ברובו במפעל עצמו. ״ראיתי ולמדתי את התהליך שהחומר עובר מקוורץ ועד למשטח אבן קיסר כמו שאנחנו מכירים אותו, וחיפשתי את הנקודה שבה אוכל להתערב״. לאחר נסיונות שונים גרבר זיהה שלב בתהליך הייצור שבו החומר דחוס לכדי משטח, ובעל גמישות המאפשרת לבצע בו מניפולציות לכדי צורה תלת־ממדית. מכיוון שהמשטח מוגבל בגמישותו הוא עבד איתו בגזרה, בדומה לעבודה עם בד או נייר.

צילום: שחר קדם

״העבודה במחלקת הפיתוח של אבן קיסר, איפשרה לי לשלב בין חופש יצירה וניסיונות אינטואיטיביים, לבין  שימוש בידע הרב ובטכנולוגיות המתקדמות של החברה. סביבת העבודה במחלקת הפיתוח של החברה איפשרה לי חופש יצירתי ותחושה שאפשר להביא לכדי ביצוע כל רעיון, חדשני ככל שיהיה. צוות הפיתוח של אבן קיסר, ומור קרישר בראשו, היווה קרקע פורייה לפרויקט, ומהרגע הראשון שבו נכנסתי למפעל הם איפשרו לי לשאוב מגוף הידע והניסיון הרב שצברו.

צילום: יוסי רות
צילום: יוסי רות

״במקביל חקרתי את סביבת המפעל – הקיבוץ, המיקום על חוף הים, והעבר ההיסטורי העשיר שלו. אחד הדברים המרגשים ביותר שגיליתי היה תרבות הסחר הימי שהתרחשה באזור, דרך נמל קיסריה, במשך אלפי שנים. הסחר בימי קדם התבצע בעזרת ׳קנקני אגירה׳ או ׳אמפורות, ששימשו מיכל להעברת סחורות שונות. צורותיהם של הכדים מספרות את הסיפור של המקום ומעידות על האופי הייחודי שלו, ועליהן התבסס העיצוב שלי״.