חקוק באבן – טל גולדשמיט פיש

״חקוק באבן״ היא פינה קבועה בבלוג אבן קיסר, שמארחת בכל פעם אנשי מקצוע מתחום האדריכלות והעיצוב המשיבים על שאלון זהה. והפעם: טל גולדשמיט פיש

טל גולדשמיט פיש הקימה את הסטודיו לאדריכלות ועיצוב פנים שנושא את שמה בשנת 2007, לאחר שעבדה במשך ארבע שנים במשרד הוותיק ״רכטר אדריכלים״. ההתעסקות בקנה מידה גדול בפרויקטים שבהם לקחה חלק במשרד – כמו תיאטרון הקאמרי, בית המשפט בתל אביב ובתי חולים – חיזקו את בחירתה כעצמאית לעבוד מול הפרט, בקנה מידה אישי, כשהלקוח הוא בדרך כלל גם המשתמש העיקרי.

בראייה עיצובית־מודרניסטית, הסטודיו שם דגש על מינימליזם צורני ועל זיקוק הקונספט, ונמצא במחקר מתמיד של עיצוב חוויה בחלל ושל טכנולוגיות וחומרים מגוונים. מחקר זה מהווה את הבסיס לתכנון ולעיצוב של חללים מאוזנים, מדויקים ונעימים, החפים מרעשי רקע ומקישוטיות יתר.

אבן דרך

אף על פי שאני עצמאית כבר למעלה מעשור, רק לפני ארבע שנים העבודה שלי הפכה לקריירה. יחד עם זה שהילדים מעט גדלו ויכולתי להתפנות, הגעתי למספר תובנות לגבי המקצוע, לגבי הדרך שלי ולגבי האמת שלי. מאז אני שומרת בקנאות על המסלול הזה: הוא כולל בחירת פרויקטים בקפידה, פיתוח שפה וטביעת אצבע מקצועיות, טיפול בחלל מהמסד ועד הטפחות, ולהיות מעודכנת בזירת האדריכלות והעיצוב הבין־לאומית.

אבן נגף

אני מזל בתולה קלאסי, מאוד משימתית, מכוונת מטרה והולכת בתלם. המקצוע הזה מצריך בעיקר הרבה מההיפך – יציאה מהקופסה, ללכת נגד קבעונות וללמוד לשחרר. אני עובדת על זה קשה מאוד ביום־יום, ויכולה לומר שהתוצאות הטובות ביותר מגיעות כשאני מצליחה לפרוץ את הגבולות האלו.

משום כך אני מקפידה שלכל הפרויקטים יהיה מכנה משותף שהוא האתגר, לעולם לא להישאר באזור הנוחות ולא לעצור באסוציאציות הראשונות. בין אם זו הפרוגרמה, תנאי השטח או דו־השיח עם הלקוח – תמיד לבחור בדרך הארוכה שתוביל אל התוצאה המתוחכמת יותר.

אבן חן

אני חייבת להודות שתמיד הפרויקט האחרון שמגיע לשולחני הוא האהוב ביותר, כי הוא מביא עימו את האתגר החדש הבא וזה תמיד מרגש ומרענן. פרויקט מאתגר במיוחד שסיימנו לא מזמן הוא עיצוב משרדים בבניין משנות ה־30 בלב תל אביב, בחלל ששימש במשך שנים כבנק. היה לנו חשוב שמי שייכנס למשרד יחווה את הטרנספורמציה של המעבר מהרחוב הסואן אל המשרד המהוקצע והמלוטש.

לשם יצירת החוויה בחלל השקענו לא מעט זמן בפיתוח פרט של קירות זכוכית המורכבים משכבות של זכוכית בעוביים שונים, שחוברו יחדיו לקירות ורטיקליים. 12 ק״מ של פסי זכוכית מרכיבים את המחיצות הפריזמטיות שמייצרות שקיפויות מעניינות ושלל אפקטים של שבירה והסטת קרני אור המשתנים במהלך היום. הייתי מאוד מרוצה מההתגייסות הן של הלקוח והן של בעלי המקצוע ל״שגעון״ הזה, והעבודה המשותפת הוכיחה את עצמה.

אבני בניין

יש מספר עקרונות שמנחים אותי בתהליך התכנון: חיפוש אחר היופי והכוח במה שאינו נאמר בחלל אלא מרומז; נסיון תמידי לתרגם סיפור לחלל; ואיתור חומרים ומרקמים שמעוררים זיכרונות ורגשות אצל המשתמש. עקרונות אלו כמובן לא מחליפים עקרונות תכנון בסיסיים, פונקציונליים וקונטקסטואליים, אך כשכל אלו מתקיימים – מתקבלת בחלל חוויה יוצאת דופן.

אבן החכמים

אני מאוד אוהבת ומקפידה לראות אדריכלות ועיצוב בעולם; ואני לא מתכוונת דרך האינסטגרם אלא באמת, לבקר פיזית בחללים, לגעת, להביט, ולהבין מדוע אני מרגישה כפי שאני מרגישה כשאני מגיעה אל מבנה, כשאני נכנסת פנימה ובעיקר כשאני מתהלכת במרחב. בסופו של דבר תחושות הן משהו מאוד חמקמק ולא מוחשי וזוהי אמנות להצליח לתרגם מסה, חלל וחומר לרגשות ולתחושות.

אבן פינה

אני רואה איך בצעדי תינוק מתחילה פה בארץ ההבנה שלאדריכלות טובה ולטיפול ראוי בחלל יש מקום בכל מקום! לאט לאט לאט מתחילים לצוץ מבני ציבור ראויים, בתי ספר שמתוכננים כהלכה, וכיוצא בזה. הדרך עוד ארוכה מאוד והייתי שמחה לקחת חלק בתכנון ועיצוב מבנה איכותי שמשרת את כלל הציבור, ולהביא לכל שכבות האוכלוסיה אדריכלות איכותית.

 האבן המתגלגלת

אני מגלגלת את האבן אל תמר יעקבס ואושרי יניב. האדריכלות שלהם ענווה ורגישה בצורה מיוחדת; היכולת שלהם לתכנן חללים מאופקים ושורשיים ובו בעת עשירים ונעימים מעוררת השראה בעיני.