דילוג לתוכן המרכזי
בקריאה היער הקסום
לכל המאמרים
הבא
הקודם

היער הקסום

30/05/2018
2 דקות קריאה

משפחת האוביקטים שהציגה רחלי שרפשטיין בצבע טרי משלבת בין משטחי אבן קיסר למראות ומשטחי פרספקס צבעוניים. ״עניין אותי לקחת חומר מוכר ולתת לו אופי חדש״, היא מספרת, ״להעביר את המשטחים לקדמת הבמה; לתת להם את ההוד וההדר שמגיע להם״

היער הקסום

במתחם העיצוב של יריד צבע טרי האחרון הציגה המעצבת רחלי שרפשטיין סדרת אוביקטים במראה רענן ומפתיע, תוך שהיא משלבת בין מראות, משטחי אבן קיסר ומשטחי פרספקס צבעוניים. לאוביקטים הדו־כיווניים והמסקרנים בסיס קבוע שמאפשר להלביש עליו שכבות של מראות בגוונים ופילטרים שונים. השימוש במשטחי הקוורץ של אבן קיסר הקצין את הניגוד בין הנוקשות והעוצמה של המשטחים לבין החומרים שמעבירים שקיפות (פרספקס) והשתקפות (מראה), והתוצאה יצרה יחסי גומלין חדשים בין המרכיבים השונים.

״יער״, סדרת האוביקטים החדשה, היא המשך של סדרה קודמת שיצרה שרפשטיין בשם ״הקוביה הפולנית״, תוצר של חיבורים של עצים משובחים שנפלו אל רצפת הנגרייה ושמהם יצרה קובייה רב־שכבתית. הקובייה מחורצת במספר כיוונים שמאפשרים הכנסה והוצאה של פריזמות צבעוניות ומראות, והתוצאה מייצרת משחק השתקפויות של המתבונן בהתאם למצב רוחו המשתנה. ״את לא מרוצה איך שקמת בבוקר?״, שואלת שרפשטיין, ״תחליפי את המראה לפריזמה זרחנית וצבעונית עם מראה מעוות ותקבלי חיוך״.

צילום: הילה מרסל-קוק

שרפשטיין למדה במחזור הראשון של המחלקה לעיצוב תעשייתי ב״ויטל״ (שהתאחד בראשית העשור הקודם עם שנקר) והיא בעלת תואר שני בעיצוב מאוניברסיטת דומוס במילאנו. בשנתיים האחרונות היא פועלת תחת השם סטודיו Reish, ויוצרת במנעד שבין עבודות מוזמנות כמו ריהוט ואריזות, לבין פרויקטים שעוסקים במחקר חומרי שכולל השאלה ויבוא של חומרים מהשדות המקוריים שלהם, בנוסף לשימוש חוזר של חומרים מסדנאות שאיתן היא עובדת: נגריה, מרפדיה וכן הלאה.

״עניין אותי לקחת חומר מוכר ולתת לו אופי חדש, ובמקרה הזה להוציא את המשטחים של אבן קיסר מהשדה המוכר של מטבחים וחדרים רטובים, ולהעביר אותם לקדמת הבמה; לתת להם את ההוד וההדר שמגיע להם. אני חושבת שהתוצאה מדברת בעד עצמה: זה כבר לא משטח עבודה, זה המוצר עצמו, האוביקט במלוא הדרו. ומה שנותן לאוביקט את האופי והאישיות במקרה הזה הם קודם כל המשטחים של אבן קיסר״.

צילום: הילה מרסל-קוק

בניגוד לסדרות הקודמות, האוביקטים הנוכחים ״מיושבים״ יותר, גדולים יותר, ומגיעים בשתי מידות: ״השיח״ בגובה 42 ס״מ ו״העץ״ בגובה 58 ס״מ. ״אני מדמיינת אותם מונחים בכניסה לבית, מקבלים את פניך ומלווים אותך לפני שאתה יוצא מהבית. יש להם שני צדדים: הצד במראה הטבעי, מראה שמונחת על המשטח, והצד השני, בעל המראה הבוגר יותר. ויש גם אפשרות לבחור את המשטח – במראה בטון, במראה הטראצו או במראה השיש. כך נוצרה משפחה עכשווית, טרנדית ומפתיעה של אוביקטים, עם אישיות חדשה שיכולה להשתנות לפי מצב הרוח״.

צילום: הילה מרסל-קוק
צילום: הילה מרסל-קוק